למשמעויות והדיונים שהתחוללו לאחרונה ברשתות החברתיות סביב מונחים טיפוליים כמו: גבולות, שליטה כפויה, אולטימטומים והסכמה, הקשר בין זוגות מפורסמים כמו סארה בריידי וג’ונה היל, חשוב להקדיש זמן להבהרת המושגים הללו לשם שיפור ההבנה והתקשורת בזוגיות. נושא זה מעניק כלי חשוב לסטודנטים, זוגות קיימים, או אנשים שנמצאים בשלב של בחינת יחסים רגשיים ומכושרים.
בשיח ברשתות כמו אינסטגרם וטוויטר מתנהל לעיתים עימות מילולי נוקב סביב סוגיות כוח בתוך יחסים ופגיעות לאחר פרק הפרדה. מאחר שהצדדים המעורבים הם דמויות ציבוריות ושניהם אינם מכירים באופן אישי, אין ביכולתי לאשר את מה שקרה בזוגיות שלהם, אך בהחלט קיימים לקחים חשובים שאפשר להסיק עבור כל אדם שנמצא או נכנס למערכת יחסים רגשית מורכבת. להלן הסבר מפורט על המושגים הטיפוליים המרכזיים והקשר שלהם ליחסים בין בני זוג.
גבולות
בהגדרה של האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי, גבול הוא:
״קו פסיכולוגי המגן על שלמות הפרט או הקבוצה, או המסייע להם לקבוע גבולות ריאליים בהשתתפות ביחסים או פעילויות.»
במונחי טיפול, המטרה היא לסייע ללקוחות להגדיר ולשמור על גבולות כאשר הם:
- מתקדמים יותר במטרה לרצות אדם אחר על חשבון הצורך שלהם עצמם, במקום להקשיב באמת לתחושות וצרכים שלהם.
- זקוקים ליצירת מרחב פנימי לשקילה וקול a שיקוף עצמי לפני קבלת החלטות בנושא הצרכים שלהם.
- לא חוו בעבר חוויות שבהן צרכיהם התקבלו או תודלקו בצורה מספקת, כולל בחיי הילדות והמשפחה המיידית.
- נדרשים להדרכה ולליווי לפיתוח מיומנויות לביטוי צרכים בביטחון ובהצלחה.
נערים ונערות שגדלו במשפחות שבהן לא הוערכו צרכיהם או שהופעל עליהם לחץ להשמיע צרכים באופן מכוון או מרומז, עשויים לפתח הרגלים של התעלמות מצרכיהם או להרגיש אשמות על ביקוש לסיוע עצמי, מתוך אמונה שהחזקה על הצרכים היא “אגואיזם.” דוגמא לכך היא ילדה שגדלה בסביבה שבה אמרו לה שנפגעה מרצונה לבקש עזרה עם חרדות או בעיות בלימודים, והפכה למבוגרת שמרגישה חוסר ביטחון במקום העבודה ומפעילה לחץ על הסביבה בהפעלת זהירות יתרה.
בזוגיות, הגדרת גבול היא למעשה בקשה שמטרתה לשפר את איכות הקשר, לדוגמה:
בעל מבקש מחברתו שתקפיד להגיע בזמן לפגישות המשותפות, שכן זה משדר כבוד לזוגיות ולזמן שהוקצה להם. דוגמה אחרת היא אישה שמבקשת מבעלה להימנע מלטות לתחושת אי נוחות לאחר שהסכימה לקיים איתו יחסי מין, כדי לשמור על אווירה חיובית ומוגדרת. רבדים אלו משקפים את החשיבות של הגדרת גבולות ברורים כדי לבנות ולקיים מערכת יחסים חזקה ובריאה יותר.
גבולות מובלעים לעומת גבולות מפורשים
הוויכוח סביב המקרה של ג’ונה היל וסארה בריידי מצביע על נושא קריטי – למה חלק מהאנשים מגנים על היל ומאשימים את בריידי, דווקא משום שהיא פרסמה הודעות טקסט מהחבר שלה לשעבר? היתרון והחיסרון טמונות בשאלה אם שיתוף הודעות פרטיות עם אחרים, ללא אישור, מקובל במסגרת הזוגית.
בעוד ששיתוף ההודעות אינו בהכרח חוקי פלילי, הוא עלול להישמע כחריגה מגבולות יחסים – העיקרון המרכזי שממנו נגזר הדיון הוא: התפיסה שהמידע שנמצא בין בני הזוג נשמר בסוד ומוגבל לשיתוף פרטי. גבול זה, שאנו מכנים לעיתים “הסכמה בלתי מודעת”, דורש שיח פתוח ומוצהר על אילו פרטים מותר לשתף ואילו נשארים פרטיים. חשוב להבין שכאשר יותר מדי מונחים אלו אינם מוגדרים, נוצרת בלבול, לעיתים גם חוסר אמון ומחלוקות.
הפרשנות השכיחה היא שטעות נפוצה היא להסתמך על הסכמות בלתי מפורשות, שהן לעיתים תולדה של שיכנוע תרבותי או שייכות קהילתית. בעיה מתעוררת כשהמשיכה של אחד מבני הזוג לשתף או להסתיר מידע תובעת התחשבות ובהירות בהסכמות מראש, כדי למנוע תסכולים מיותרים וחשדנות. לכן, חשוב לנהל שיח גלוי לגבי גבולות ושימוש במידע אישי בחיי הזוג.
בנוסף, גבולות אינם תמיד כלי נטרול אלא גם עלולים לשמש לניצול לרצון לשליטה ומניפולציה, במיוחד כאשר ההגדרות משמשות ככלי לגזול את השליטה של בן הזוג או להפיל אותו למעגל של התעללות רגשית ופיזית. יש טענה כי תגובות קיצוניות, כמו אלה שהגיבו לתפיסות של שימוש במושג “גבולות” כשליטה, משקפות חשש מפני התנהגויות מניפולטיביות הנמצאות בדרכן להיות חלק מתוכנית של התעללות.
במקרה של סארה בריידי, התפיסות של המשתמשות באינסטגרם כי היא הייתה כנראה תחת אכיפה של איום או לחץ, מעלות שאלה מהותית על גבולות ושיקוף בעניין. האם הפחתת המפורסמת של פעילויות, והסרת תמונות, מעידה על פיקוח או על בחירה חופשית? שאלה שכדאי לשאול בפרספקטיבה של יחסים בריאים ואותנטיים.
דיפרנציאציה
במידה רבה, אחד המושגים המרכזיים בהבנת יחסים זוגיים הוא “דיפרנציאציה” – היכולת להישאר בטוחים בערך העצמי שלנו, תוך שמירה על כבוד והכרה בצרכים של בן הזוג, מבלי לאבד את הזהות האישית. זה מאפשר שיח פתוח ומכבד על שיטות החיים והצרכים האישיים, ומונע התדרדרות למאבקים על שליטה. לדוגמה, בן זוג אחד מייחס חשיבות רבה לתרגול היוגה ושייכות לקהילה כדרך לשימור הבריאות הנפשית והפיזית, בעוד האחר אולי פחות פעיל מסוג זה, אך הנרטיב של דיפרנציאציה מאפשר שותפות, תמיכה והערכה הדדית.
קווים לדמות: “את עושה את שלך, אני את שלי”. משפט זה מסמל את ההבנה שתפקידי וכל אחד מהם מקיימים חיים עצמאיים, תוך כבוד לשוני ולצרכים הייחודיים.
לדוגמה, אילו מישהו שיחה עם שותפו על הטקסט שהועלה על ידי ג’ונה היל, והתוכן שלו היה: “כשאני רואה את התצלומים שלך, אני מרגיש איום על אובדן שלך לאדם אחר. זה מרים אצלי קונפליקטים של קנאה וחרדה. אני מבין שאני צריך לעבוד על זה, אבל חשוב לי שהאמונות והערכים שלך יישארו כהכרחיים לי ולכן, אמשיך לנסות לתמוך בך תוך שמירה על גבולות בריאים”.
לקחים חשובים מהדיון
אל תעסקו עם מישהו המיחס לעצמו תפקיד לשנות את שגרת חייכם, הלבוש, הקריירה, הליכות התפילה או המעגל החברתי במטרה להיות בת זוג מושלמת עבורו או שלה.
אל תנסו להחליש את כוחותיו או את החיוניות של האחר מתוך תחושת חוסר ביטחון או חרדה. אם זה מרעיל את ההרגשה, עדיף לפרוש מייד – גם אם בהתחלה זה נראה מושך ומפתה.
לעומת זאת, תזמו וכתבו הסכמות ברורות בנוגע לשמירת סודיות על הודעות הטקסט, לשאלות פרטיות, והסכמות בנושאים של שיתוף מידע באופן כללי, גם במצבים שהזוגיות מגיעה לסיומה.
חשבו יחד על אילו מסגרות של שיתוף והגבלות הם ברי תקנה, והאם ניתן לסמוך שהם נשמרים באופן אמין ומכובד על שני הצדדים.
