לעיתים קרובות זוגות המחפשים טיפול מיני מגלים כי אחד מהשותפים סובל שנים מלתת לא מאובחן של הפרעת קשב וריכוז (ADHD/ADD). מחקרים עדכניים סוקרים את ההשפעות של ההפרעה על חיי המין והקשר הזוגי, ומגלים כי אנשים עם ADHD מציגים תבניות התנהגות ספציפיות שמאפיינות את ההפרעה ומשפיעות על חיי המין והאינטימיות הזוגית.
השפעות ההפרעה על הרצון והפעילות המינית
מחקרים, כולל סיכום ספרות שפורסם בכתב העת לרפואת מין, מראים כי אנשים עם תסמיני ADHD נוטים לחוש יותר תשוקה מינית, לעיתים קרובות עוסקים בפעולת ההמרצה העצמית (מסטינג) יותר מהשגרה הרגילה, אך חווים תחושת סיפוק מופחת ומקרי תפקוד מיני שונים, כגון קושי להגיע לאורגזמה או לקושי לשמר זקפה. דוגמה לכך היא שהמוח של אדם עם ADHD נוטה להיסחף למחשבות שאינן קשורות לסיטואציה המינית, כמו מחשבות על עבודה או משימות שטרם הושלמו, דבר המפחית את ההנאה ומעלה את הנטייה לתחושת תיעוב עצמי או אכזבה.
האתגרים ביחסי הזוג והוראות טיפול
אחד הקשיים המרכזיים בנוגע לקשר מיני וקשר רגשי הוא הקושי של בן הזוג עם ADHD לשמור על אינטימיות, עקב תסמיני ההפרעה כגוןimpulsivity, חיפוש אחר חוויות חדשות, שיכחות, שינויים במצב הרוח ובקושי לשמור על קונסיסטנטיות. פעמים רבות, בן הזוג שאינו סובל מ-ADHD מרגיש תסכול גובר ומתחיל ליטול יותר אחריות על ניהול הבית, המשפחה והמשק הבית, מה שעלול לגרום לתחושת resentment אצל בן הזוג השני ולהוביל לתחושות של חוסר הערכה, כעס, וגם לבקשות להפסקת ההתנהגות.
לעיתים קרובות, הנטל הכלכלי והמשפחתי מוביל את בן הזוג המנהל את רוב התפקידים החיוניים ליצירת סדר ביום-יום להרגיש כאילו הוא מפקח ומתעמת עם שותף חסר אחריות, מה שמגביר את הנטייה להתרחקות רגשית. בתרפיות זוגיות, ניתן לעבוד על תכנון משותף של לוח זמנים, בו כל אחד מגדיר מועדים ריאליסטיים לביצוע משימות, תוך שימוש בתזכורות קוליות או התראות כדי לעזור ל-ADHD להיזכר במטלותיהן ולהעביר אותן בזמן.
הפרעות שינה ואינטימיות
תפתחויות מחקר מצביעות על נטייה של הזוגות לישון בזמנים שונים, בעיקר כאשר בן הזוג עם ADHD עסוק בשעות מאוחרות יותר עקב עבודה או הרגלי שינה לקויים. טיפול יכול לכלול תכנון של זמנים מסודרים לכניסה למיטה, כולל יצירת “דייטי אינטימיות” הקבועים להם, בהם הם משקיעים בהפגת המתח והחזרת הקשר הרומנטי והחושי.
בבתים שבהם יש חזרה על שגרה ואיבוד הגיוון, אנשים עם ADHD עלולים לחוש קושי להיות קשובים לסוגי גירוי פיזיים מסוימים, מה שמוביל לירידה בתשוקה, לקושי להגיע לאורגזמה או אף לعدم ההתרגשות מהפעילות המינית. המוח של אדם עם ADHD נוטה להיסחף למחשבות על פרויקטים, משימות עבודה ודברים שאינם קשורים לחדר המיטות, או לחילופין לחיפוש אחר פנטזיות מעוררות סקס שנראו במדיה המארחת תכנים מורסיא, והדבר עלול להחמיר את הבעיות התפקודיות.
השפעות סובבות על חוויית המין ואיכותה
מחקרים מראים כי אנשים עם ADHD מדווחים גם על חוסר סיפוק מיני, הנובע מנטייה לרעיון מוטעה של ניתוק ריגשי בזמן סקס, שבו חלקם מרגישים שהשותף שלהם פשוט “נעלם”. מצב זה יכול להוביל לתחושות של ניכור ולתחושת אובדן הקשר הרגשי. מחקר משנת 2008 מצא כי כשליש מהשותפים של אנשים עם ADHD חשים חוסר חיבור בזמן קיום יחסי מין כאילו בן הזוג לא נמצא שם, מצב שמחמיר את הקשיים ביצירת אינטימיות רגשית ופיזית.
להפוך את הסביבה למרגיעה, מווסתת ומלאה בפעילויות משותפות כמו תרגולים מיינדפולנס, יוגה, טכניקות הרפיה, וכן משחקי מין שחוויית הפנמה שלהן משותפת, יכולות לסייע בהגברת החיבור והיכולת להרגיש נוח וליהנות מחוויות מין משמעותיות ומושתפות.
אתגרים נוספים הקשורים ליכולת המינית אצל אנשים עם ADHD
מלבד קושי בריכוז בזמן סקס זוגי, קיימים סוגים אחרים של בעיות מיניות שמאפיינות אנשים עם ADHD. בין אלה ניתן מצא את ההפרעה המוגדרת כהיפוסקסואליות, המתאפיינת בירידה בגירוי או במעורבות מינית נמוכה מהנורמה. תסמין זה יכול להופיע כתוצאה מתרופות לטיפול ב-ADHD או כחלק מהתסמינים עצמם. עוד אירועים שעלולים להופיע הם חוסר יכולת להגיע לאורגזמה, גם לאחר משך זמן ממושך של גירוי, בעיקר בשל שעמום, חוסר ריכוז או תערובת של רגשות בלתי פרושות. ומאפיין נוסף הוא רגישות יתר – תחושת אי נוחות ממגע, כאב, או תגובות שליליות למגע שמים את הדגש על הצורך לבדוק את סוגי המגע שמורד ה-ADHD מוצא כנעימים ומהנים.
התנהגות מינית ומאפייני ההפרעה
אחד המאפיינים הבולטים של ADHD הוא הצורך הבלתי נלאה לעודד חוויות חדשות ולבעוט ל”משחקי שנייה” שמסוגלים לספק את הצורך להתרגש. זאת במיוחד בקרב גברים, כאשר תסמינים של ההפרעה קשורים גם לרמות גבוהות של היפרמיניות – מצב של יותר מדי פעילות מינית, חיפוש אחר תחרויות מיניות, תסמיני התמכרות לפורנוגרפיה או התנהגות מינית בלתי נשלטת, ההולכים ומחריפים. מחקרים משנת 2019 מצביעים כי תסמיני ADHD עשויים להיות גורם מרכזי בחומרת ההיפראקטיביות המינית, באופן שגורם לפעילות מין א-מבוקרת ולבעיות כפולות כמו התמכרות לאינטרנט ופורנוגרפיה.
תיאוריות מצביעות על כך כי השימוש המוגבר בפורנו, שנמצא נפוץ בקרב אנשים עם ADHD, מקשה על יצירת קשרים יציבים וביסוס יחסים ארוכי טווח. מחקרים מסמנים כי בעוד שתסמיני ההפרעה עשויים לתרום לסיכון להתנהגות מופרזת, עדיין אין תוצאות חד-משמעיות המצביעות על קיומו של בעיה קשה יותר של הפרעות שליטה עצמית הקשורות למיניות, כמו הפרעת התנהגות מינית כפייתית.
בדגימות של גברים עם ADHD, נמצא כי אחוזים גבוהים חווים בעיות באורגזמה, פגיעות באורגזמה מוקדמת, רתיעה מינית ובעיות רגשיות בזמן או לאחר קיום יחסי מין. אצל נשים, יש תסמינים של קושי בהעוררות, בעיות באורגזמה ובהתנגדות לקיום יחסי מין, בעוד שבחלק מהמקרים, אין הבדל מובהק בין נשים המטופלות בתרופות ל-ADHD ואלו שאינן מטופלות.
חשיבות האבחון והטיפול המתאים
אנשים המתמודדים עם בעיות מיניות הקשורות ל-ADHD צריכים לוודא שהם מקבלים טיפול ממטפל שהינו מנוסה באבחון ובטיפול בתסמיני ההפרעה, כולל הערכה רפואית, פסיכולוגית וביוסוציאלית מקיפה. חשוב שייבחנו גם ההשלכות של ההפרעה על מערכת היחסים, על מנת לעניין בעיות מיניות הנגרמות או מחריפות עקב ההפרעה.
טיפול מתאים כולל לא רק התמודדות עם ההפרעה עצמה אלא גם כלים לשיפור הביטחון העצמי המיני ואיזון רגשי-חושי, שיפור התקשורת הזוגית, ויצירת סביבה תומכת שמקדמת חוויות של רגיעה, חיבור ופתיחות.
