מחקרים מעריכים כי כ-25 אחוזים מתוך מערכות יחסים מחויבות למונוגמיה ייתקלו בבגידה בשלב כזה או אחר של הזוגיות. לאחר אירועים של בגידה, נשים רבות זוכות להשלכות מנטליות של טעויות בהבנה עצמית, ביחסי הזוגיות ובאופן שבו הן תופסות את בן הזוג שלהן, המוטעות בהשפעת מיתוסים ורעיונות שמושרשים בתרבות שלנו. בחלק הראשון של מאמר זה התרכזנו במיתוס כי מערכת היחסים עומדת להסתיים, וכן באמונות שגויות שמייחסים לבגידה – שהבגידה קרתה כי בן הזוג הפסיק לאהוב או למצוא משיכה, או בגלל נרקיסיזם. בחלק השני של הדיון נפריך שלושה מתוך המיתוסים השכיחים ביותר שמאמינים שותפי נשבר במשבר.
5. אם הייתי פחות תובענית… הם לוותרו על הבגידה
נשים שמגלות כי בן זוגן בגד בהן לעיתים קרובות מוצאות את עצמן מתייפחות ואומרות: “הבעתי את חוסר הביטחון שלי, ופגעתי בו!” חשוב להבחין בין הבעת צרכים לבין קושי להיראות “תובענית”. כל אדם זקוק לתמיכה, והבעה ברורה של צרכים ורצונות היא בסיס חיוני בכל מערכת יחסים טובה. רובנו לא לומדים כיצד לבקש את מה שאנו צריכים באופנים שמתחברים טוב עם בן הזוג. לכן, חשוב גם לקבוע ציפיות וגבולות. אם בן הזוג בגד, והרגיש מצוקה כתוצאה מאופני ההבעה של בת הזוג או מאופי ההתקשרות שלה, עליו לקחת אחריות ולבנות עמו תיאום ציפיות והבנות כיצד יוכל לסייע במידה שיכול.”
מדברת על כך באיוריה בנוגע לציפיות המודרניות לנישואין, ומציינת שקשה לעמוד בציפיות שדורשות מאדם לבקש כל הזמן את כל מה שצריך, במקום להסתפק בתמיכה שהחברה או המשפחה תוכל לספק. עבודה טיפולית עם זוגות לאחר בגידה כוללת חקירה מעמיקה של צרכי שני הצדדים, ללמד אותם איך לבטא אותם בצורה ברורה, לקבל תזמון והתחשבנות עם הגבולות שהציבו, ולפתח הרגלי תקשורת טובים יותר. כמו כן, בפגישות עם נשים שנפגעו מבגידה, אני מעודדת את הלקוחות לתמוך זו בזו בהבנה מדוקדקת של המקורות שהביאו אותן לרצון לתמיכה מיוחדת, ואיך ניתן לנהל את הצרכים כך שבן הזוג לא ישבר תחת העומס.”
6. אם הייתי רק יותר חכמה, הייתי מצליחה לזהות את הבגידה
נשים הנמצאות במצב של בגידה רבות חושבות בחרטה על כך ש”לא הייתי מספיק ערנית כדי להבין”. התפיסה הזו מוכרת גם בזרמים של ההיסטוריה והפילוסופיה, כ”החץ השני של הסבל”, שגורם לה חרדה נוספת ומחריפה את הכאב. בפועל, רוב ההודעות על בגידה מגיעות בהפתעה מוחלטת, ובעוד שאחרות מרגישות באינטואיציה או ב”גוש בבטן” לגבי העניין, בן הזוג שיקר להן והצליח להסיט או להשכיח את ההרגשה, כך שהן לא מיצו את ההקשר או לא שם לב לסימנים החיצוניים.”
מהניסיון הקליני שלי, אחרי גילוי הבגידה, מרבית הנפגעות מאבדות לא רק את האמון בבן הזוג אלא גם באמון בעצמן. הן מפסיקות להאמין באינטואיציות, בהרגשה הפנימית ובשיקול דעת שהיו להן לפני כן. תהליך החלמה כולל בניית מחדש של הביטחון העצמי, החזרת האמונה ביכולת להבחין בין טוב לרע וביטחת עצמיות, ודרך זאת לשחרר את הביקורת הפנימית הקשה שמזמינה את ההגיגים: “האם הייתי יכולה לדעת?”
7. לעולם לא אמצא בן זוג אחר
רבות מהנשים שאני מלווה חושבות מחוץ לראשה ש”לא אמצא עוד מישהו שיאהב אותי”. המחשבה הקטסטרופלית הזו יכולה להקשות על קבלת ההחלטה לסיים מערכת יחסים כשהיא כבר לא מתאימה, מתוך שכנוע שזו לא האפשרות הטובה ביותר. מחקרים מראים שכ-54 אחוז מנשים שמתגרשות מתחתנות מחדש בתוך חמש שנים, ו-75 אחוזים מתחתנות מחדש בתוך עשר שנים מן הגירושין.
אם מערכת היחסים מגיעה לסיומה, עבודה מקצועית עצמאית או קבוצתית תאפשר לה לגדול מתוך תהליך ההחלמה והבנת שורשיה הרגשיים-פסיכולוגיים, ולפתח כלים להרגעה עצמית, התאבלות, תקשורת טובה יותר של צרכים ורצונות, והגברת הביטחון העצמי להחליט על עתידה. כאנשי מקצוע, חשוב לנו להבהיר שלהתחיל מחדש אינו מילה חומרה, אלא הזדמנות ליצירת חיים חדשים, חזקים ומספקים יותר. זה תהליך שדורש קהילה תומכת, ומשפחות וקהילות שבהן יש מקום להתפתחות, לצמיחה ולבנייה מחדש של חיים מלאים.
מטרת העבודה של מטפלות ומטפלים לעבודה עם נשים שנפגעו מבגידה היא לייצר מרחב בטוח שבו יוכלו לבכות על מה שהופר, להפטר מאמונות תרבותיות שגויות לגבי בגידה, ולחקור את המשמעות העמוקה של שבר במערכת היחסים. באמצעות תהליך זה, אפשר לגלות מהי התרחיש הרצוי לחייהן, בין אם זה לשקם את הקשר באורח חכם ומוגבל או לבחור לעבור להמשך חיים עצמאיים, שקטים ומבוססים על חוסן עצמי.”
