מחקרים מרכזיים מצביעים על כך כי כשליש מנשים שייכות למיגדר הקרוב ל״נשי״ (cis-females) חוו כאב במהלך קיום יחסי מין וגינאליים. במפגשי טיפול מיני עם נשים, בין אם באופן פרטני או זוגי, נהוג לבדוק האם וכמה תדירות חווית כאב בעת חדירה וגינאלית. הכאב עשוי להשפיע לא רק על האישה אלא גם על בן או בן זוגה, במיוחד אם מדובר בתופעה שהחזיקה זמן רב ונותרה לא מטופלת לאורך חודשים ואף שנים. לכן, טיפול במצבים של כאב בעת קיום יחסי מין אינו נוגע רק לאישה אלא גם ליחסים הזוגיים הכוללים, ומשובץ בטיפול מיני זוגי במידת הצורך.
בהתאם לידע הרפואי, קיימים מונחים אבחוניים שונים המשמשים באבחון ומעקב אחר כאבים מיניים, ולכן חשוב לדעת ולהכיר מושגים מרכזיים כאשר מדובר בשיח על הנאה מינית עם שותפים או בעת שירות רפואי. במאמר זה נסקור עקרונות יסוד באיתור וטיפול בכאבי מין, המונחים השכיחים, שיטות הערכה והסברים שנשים צריכות להכיר כדי לזהות במדויק אם הן חוות כאב בעת מין.
עקרונות עיקריים בשרשרת ההנחות של תכנית הסקס אסטים® בנוגע לפנייה לטיפול רפואי בשל כאבים מיניים
רבות מהנשים הכשירות בגילאים שונים סבלו במשך שנים מ-GPPD – הפרעה של כאב גיניאולי-אגני ושקיפות בזמן חדירה, מבלי שאבחון רפואי הושג באופן מסודר. סיבה אפשרית לכך היא שבין 43% מנשים בגילאים 18 עד 85 בארה”ב שמדווחות על קיומן של תלונות מיניות, רק כ-12% פונות בעצמם לייעוץ רפואי. לעיתים, נשים מתארות את התחושות שהן חשות במונחים מקלים יותר כמו “אי נוחות” או “חוסר נוחות”, במקום להשתמש במונח המדויק “כאב”, ולכן חשוב ללמד אותן להשתמש באבחנות הנכונות כדי לתקשר טוב יותר עם הרופאים שלהן.
חלק מעקרונות שיקול דעת במסגרת תכנית SxSteem® מכשירים נשים ליכולת להתבטא בביטחון בעת דיווח על הכאב, כולל שימוש במערכת דירוג מספרית מ 1 עד 10 לתיאור עוצמת הכאב, כדי להימנע מהנמכה של חומרת התסמינים במונחים קלילים. בנוסף, מורה תהליך טיפולי על שיטות להכוונת המידע לרופא שבודק, כמו למשל, שאלה על מיקום הכאב ביחס לשעון כאשר הוגן הווזיבול (פתח הנרתיק). שאלות אלו כוללות גם את סוג התחושה (כגון תחושת שריפה, חתך או קריעה), החריפות, מיקום הכאב (למשל, ליחוש פנימי ולחיצות חיצוניות), ואופי הכאב בזמן חדירה.
- בעת ביקור אצל רופא, מומלץ לשאול אם הוא משתמש בשיטת בדיקה עם מקל קיסם (Q-tip) לבדוק רגישות או כאב באזור הווזיבול. זהו סימן חשוב לאבחון מקצועי ומדויק של מצב הכאבים.
אתגר נוסף הוא ההכשרה הרפואית של רופאי נשים ומומחים בתחום. מחקרים מראים כי רק חלק קטן של רופאי נשים קיבל הכשרה מקיפה באבחון וטיפול בהפרעות מיניות נשיות. שיעור ההכשרה במערך ההכשרה הרפואית למרבית הסטודנטים באוניברסיטאות בארה”ב נמוך יותר בקרב הסטודנטים ללימודי רפואה בנושאים של הפרעות מיניות נשיות לעומת אלו של הפרעות מיניות גבריות. כך, יש צורך לחדד ולהעמיק את ההכשרות ולכלול בהן תכנים של הגישות הביו-פסיכוסוציאליות.
שפעת שרירי רצפת האגן (PFMD) ותרופות פיזיותרפיות
פרשנות של מושג “רצפת האגן” כוללת את שרירים, רצועות, עצבים ומבנים תומכים שמרכיבים מבנה כדורי תומך לאיברי האגן, המסייעים בתפקודים כמו עיכול, שתן, וקיום יחסי מין. מחקרים מראים כי כרבע מנשים סובלות באורך חיים מתסמינים הקשורים לבעיות באזור זה. הפרעות ברצפת האגן מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות:
הידוק יתר (Hypertonic): שרירי רצפת האגן נ subsystem עשו שהתרככו או התקצרו במנוחה וגורמים להתכווצויות בלתי רצויות או לכאב. מצב זה אופייני במצבי מתיחות גבוהות של השרירים, ושומר על כיווץ יתר בזמן מנוחה, דבר שיכול להוביל לתחושת חוסר נוחות ואף לכאבים בזמן קיום יחסי מין.
היחלשות (Hypotonic): שרירי רצפת האגן ארוכים או רפויים יותר מהממוצע, מה שמחליש אותם והופך את ההתכווצות התקינה לקשה מאוד. נשים עם מצב זה מתקשות לכווץ את השרירים ומניפון שחרורם, תורמות לבעיות תפקודיות ומביאות לקושי בהגעה לאורגזמה.
רבות מנשים שפונות לטיפול מיני לאחר שנים של חווית כאב, זקוקות לטיפול רב-תחומי הכולל גם פיזיותרפיה של רצפת האגן — תהליך המתמקד בחיזוק שרירים חלשים והשריית נקודות לחץ לשחרור שרירים מתוחים. טיפול זה נעשה לרוב על ידי פיזיותרפיסטים המתמחים באזור, המסייעים לשפר את תפקוד השרירים ולשחרר מתחים מיותרים, ולהביא לשיפור באינטימיות ובחוויה המינית.
הפרעות שכיחות בכאב מיני ומונחים אבחוניים מתאימים
- הפרעת כאב מיני: תסמונת כאב אגן-פי (GPPPD)
DSM5 מגדיר את תסמונת GPPPD כמערכת הפרעות בהן חווית כאב באיברי המין הכוללת את הנרתיק, המין, הפות והאזור הפנימי או החיצוני, בזמן חדירה או באופן ספונטני. בין מצבים אלה:
- וולווודיניה: כאב כרוני בכל רחבי הפות או באזורים ספציפיים באיזור הוולבה (החלק החיצוני של האיבר). הכאב המלווה לעיתים בהרגשת צריבה, דקירה או קריעה.
- וסטיבולודיניה: כאב במרכז הווזיבול (פתח הנרתיק) שכולל את הרקמה באיזור זה, מדובר ברגישות או כאב שמתעורר בזמן מגע, דחיסה או חדירה.
- נירופרוליפרטיבית ווסטיבולודיניה (NPV): מצב בו קיימים עודף נרחב של סיבי עצב באזור הווזיבול, המוביל לרגישות יתר בכאב ואי נוחות.
- וולווודיניה (Vaginismus): מצב שבו שרירי הנרתיק מתכווצים בלתי רצונית בעת מגע, דבר שמקשה על חדירה. חשוב לציין כי עקב עדכוני אובחונים, הרפואים מעדיפים להתייחס לבעיה זו בהקשר של GPPPD.
במהלך הטיפול, מטפל מיני אוסף את ההיסטוריה המינית של הנשים, מברר כמה זמן חוו את הבעיה, באיזו צורה, היכן בדיוק המקום המדויק בו חשים את הכאב, באילו סיטואציות הרגשה מתעוררת, ואיך התמודדו עמה עד כה. לצד העבודה עם המטופלת, משתפת כלולה גם שיתוף פעולה עם בן זוגה או בעלה לצורך פיתוח טכניקות חלופיות לשיפור ההנאה המינית הכוללת, והפחתת תסמיני הכאב. ידוע כי זוגות המנסים סוגי משחקים שונים ומגעים בעומקים שונים—כגון מין אוראלי, אנאלי, או חדירה — עלולים לחוש דרגה גבוהה יותר של הנאה ואורגזמה בזמן שמטופלת עוברת תהליך טיפולי.
המטפלים שואלים אם הכאב הוא ראשוני (הכאב מלווה את כל חייה של האישה) או שניוני (הכאב התפתח מאוחר יותר), ומתי הוא מופיע — כאשר מתבצע מגע ישיר, חדירה או גם בזמן סיטואציות בלתי צפויות כמו הליכה או ישיבה. חלק חשוב מהשאלות מתייחסות גם לאופי הכאב – האם הוא נגרם בתגובה לחדירה (מ provoke) או קיים באופן בלתי תלוי (Unprovoked).
צעדים לייצוג עצמי ולקידום זכויות בתחום הכאב המיני
- לימוד על אופן ביצוע בדיקה מיני במפגש עם רופא, באמצעות חומרים תרגול שפורסמו על ידי ארגונים מקצועיים כמו ISSWSH או אתר פרוסיילה. מדובר בהבנת אופן העבודה של הרופא עם הנערה/האישה בזמן בדיקה, והכנה ליכולת לתקשר איתו בצורה מדויקת.
- מציאת רופא נשים שמוסמך ומיומן באבחון וטיפול בהפרעות כאלו, תוך שדרוג הידע המקצועי בביופסיכוסוציאליות.
- כתיבת תיאור מפורט של הכאבים, מתי הם מתרחשים, ומדוע, לצורך הכנה מראש לפני הפגישה הרפואית. תיאור זה מסייע להרופא להבין טוב יותר את תבנית הכאב ולבחון את המצב באופן מעמיק.
- בקשו רופא לבדוק את האזור באמצעות בדיקת Q-tip, שמטרתה לבדוק רגישות או כאב באזור הווזיבול, ומסייע באבחון מדויק יותר. אם הרופא אינו מציע בדיקה זו, ייתכן ומדובר בחוסר הכשרה מקצועית מספיק במקרים של כאב מיני.
- העבודה עם מטפל מיני מקצועי, לבד או יחד עם בן הזוג, לבניית תכניות טיפול הממוקדות בשיקום תפקוד המיניות תוך כדי יצירת חיבורים עצביים חדשים במוח ומיחזור חוויות חיוביות על מנת לשפר את ההנאה והמימוש המיני.
- קבלת הפניות לעזרה מקצועית מפיזיותרפיסטים המתמחים ברצפת האגן, דרך רופאי נשים או מטפלים מיני מוסמכים, וכן מפייסיס של כאב אגן בינלאומיים.
- ולבסוף, חשוב תמיד לזכור שאין צורך להמשיך בפעילות מין חדירה שעלולה לגרום לכאב. הדגש הוא על שמירת בריאות, וניהול מקפיד של ההנאה והרצון המשתנה במגע המיני.
